היסטוריה של שיטת המדידה
מספר ישעיה ניתן ללמוד על אמצעי מדידה שונים שהיו בשימוש בתקופת התנ"ך באמצעות הפסוק:
מִי־מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם.
– ישעיהו מ', י"ב.
התפתחות של שיטות המדידה היו הבסיס של המדע והמסחר לאורך כל השנים, מתקופות קדומות ביותר כמו אצל המצרים לפני הספירה שם פיתחו שיטות למדידת זמן לפי גרמי השמים כמו הירח והשמש, ומידות אורך בהם השתמשו בין היתר לבניה.
התרבות המצרית היתה מאד מפותחת ,והמצרים יצרו מערכת מידות עשרונית ושיטת מדידה ומשקל משלהם.
במסופוטמיה הקדומה שכללה את מצרים וארץ ישראל ביצעו מדידה של אורך או רוחב לפי אברים בגוף האדם כמו האמה, או רגל ומדידת זמן בשיטה תורת הקרטוגרפיה שהיא מתבססת על מפות גיאוגרפיות נוצרה מההכרח לערוך מיפוי פיזי של השטח כדי להתמצא. כך למשל ציינו את קיומם של הר, אגם, ויתר ממצאים המופיעים בטופוגרפיה של השטח.
מקור המלה קרטוגרפיה, ויש הכותבים כרטוגרפיה, בשפה היוונית. המלה Χάρτης כָרְטֶס (כ"ף רפה) מציינת גיליון כתוב או מפה, ו"גרפיה" מלשון כתיבה.
לפני הרבה שנים, כאשר אופן הכנת המפות נשמר בסוד והם הכילו אלמנטים אומנותיים שצויירו בידי אמן היו הקרטוגרפים היו מכינים את המפות בעצמם.
כיום, בעידן המודרני עריכה או הפקה של מפה טופוגרפית על ידי מודד מוסמך נעשה בצורה ממוחשבת ממוחשב ומבוסס על תקנות המודדים (מדידות ומיפוי) התנ"ח -1998 נעשה ברשת ישראל החדשה – רשת לווינית.